Results for duro translation from Italian to Hebrew

duro
קשה

il suo cuore è duro come pietra, duro come la pietra inferiore della macina
אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃

il mio popolo è duro a convertirsi: chiamato a guardare in alto nessuno sa sollevare lo sguardo
ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃

ma io metterò gli egiziani in mano a un duro padrone, un re crudele li dominerà. oracolo del signore, dio degli eserciti
וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות׃

lasciando adunque indietro le cose circa un principe immaginate, e discorrendo quelle che son vere, dico, che tutti gli uomini, quando se ne parla, e massime i principi, per esser posti più alto, sono notati di alcune di queste qualità che arrecano loro o biasimo, o laude; e questo è che alcuno è tenuto liberale, alcuno misero, usando uno termine toscano, (perchè avaro in nostra lingua è ancor colui che per rapina desidera d’avere, e misero chiamiamo quello che si astiene dall’usare il suo) alcuno è tenuto donatore, alcuno rapace; alcuno crudele, alcuno pietoso; l’uno fedifrago, l’altro fedele; l’uno effeminato e pusillanime, l’altro feroce e animoso; l’uno umano, l’altro superbo; l’uno lascivo, l’altro casto; l’uno intero, l’altro astuto; l’uno duro, l’altro facile; l’uno grave, l’altro leggiere; l’uno religioso, l’altro incredulo, e simili. io so che ciascuno confesserà, che sarebbe laudabilissima cosa un principe trovarsi di tutte le sopraddette qualità, quelle che sono tenute buone; ma perchè non si possono avere, nè interamente osservare per le condizioni umane che non lo consentono, gli è necessario essere tanto prudente, che sappia fuggire l’infamia di quelli vizi che li torrebbono lo stato, e da quelli che non gliene tolgano, guardarsi, se egli è possibile; ma non potendosi, si può con minor rispetto lasciare andare. ed ancora...
אם נניח אפוא בקשר לנסיך לדברים שבדמיון ונדון בדברים האמיתיים, אני אומר שכל בני האדם, כשמדברים עליהם, ובמיוחד הנסיכים, משום שהם מורמים מכולם, ניכרים בכמה מן התכונות האלה שמקנות להם או גנאי או שבח; כלומר, זה נחשב לנדיב, ההוא למִיזֶרו (אם להשתמש במונח טוסקאני, כי אָבָארו בלשוננו הוא גם מי שמשתוקק לחמוס כדי שיהיה לו, ומיזרו אנו מכנים את מי שנמנע יתר על המידה מלהשתמש במה שיש לו); זה נחשב לנותן, ההוא לחמסן; זה אכזר, ההוא רחמן; אחד מפר אמון, האחר נאמן; אחד נשי ורך-לב, האחר סוער ועז-רוח; האחד אנושי, האחר מתנשא; האחד שטוף בזימה, האחר צנוע; האחד ישר-דרך, האחר ערמומי; האחד נוקשה, האחר נוח לרצות; האחד כבד-ראש, האחר קל-דעת; האחד ירא-שמים, האחר בלתי מאמין, וכדומה.