Sie suchten nach: חבלים (Hebräisch - Dänisch)

חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃
snorene faldt mig på liflige steder, ja, en dejlig arvelod tilfaldt mig.

כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃
når går de gudløses lampe ud og når kommer ulykken over dem? når deler han loddet ud i sin vrede,

ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃
på pantede kapper strækker de sig ved hvert et alter, og i deres guds hus drikker de vin, der er givet i bøde.

ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה׃
du, som bor på libanon og bygger i cedrene, hvor stønner du, når smerter kommer over dig, veer som en fødendes!

כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים׃
så siger den herre herren: dette er den grænse, inden for hvilken i skal udskifte landet imellem eder efter israels tolv stammer; josef skal have to lodder.

מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃
hvad vil du sige, når du får dem til herrer, hvem du lærte at komme til dig som venner? vil ikke veer da gribe dig som kvinde i barnsnød?

ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה׃
fremdeles slog han moabiterne, og han målte dem med en snor, idet han lod dem lægge sig ned på jorden og afmålte to snorlængder, der skulde dræbes, og een, der skulde blive i live. således blev moabiterne davids skatskyldige undersåtter.

וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן׃
så røgtede jeg slagtefårene for fåreprangerne og tog mig to stave; den ene kaldte jeg "liflighed", den anden "bånd"; og jeg røgtede fårene.