Sie suchten nach: הטהורה (Hebräisch - Englisch)

הגאומטריה מניחה בבסיסה את ההסתכלות הטהורה של החלל.
geometry is based on the pure intuition of space.

ניתן למצוא בטבע עופרת בצורתה הטהורה, אך הדבר נדיר.
metallic lead does occur in nature, but it is rare.

ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃
and noah builded an altar unto the lord; and took of every clean beast, and of every clean fowl, and offered burnt offerings on the altar.

התבונה הטהורה יוצרת לעצמה ארבעה סוגים של משפטים סותרים על האידיאות.
pure reason makes four kinds of contradictory assertions about these ideas.

המתמטיקה הטהורה היא באפשר בגלל שאנו מסתכלים בחלל ובזמן כצורה גרידא של התופעות.
pure mathematics is possible because we intuit space and time as the mere form of phenomena.

השאלה הכללית של ההקדמות: הכרה מתוך התבונה הטהורה כיצד היא מן-האפשר?
the general problem: how is knowledge from pure reason possible?

לעומת זאת, הדיאלקטיקה החבויה בארבע האידיאות הטבעיות של התבונה הטהורה, חושפת את הדוגמהטיזם השגוי שבהם.
the hidden dialectic of the four natural ideas of pure reason, however, reveals their false dogmatism.

ב-1765 הוא החל להתכתב עם עמנואל קאנט אשר תכנן להקדיש לו את ספרו ביקורת התבונה הטהורה, אבל פרסום היצירה נתעכב, והיא הופיעה רק לאחר מותו.
in 1765 he began corresponding with immanuel kant who intended to dedicate to him the "critique of pure reason" but the work was delayed, appearing after his death.

ביקורת התבונה הטהורה (גרמנית: kritik der reinen vernunft) הוא ספר שנכתב על ידי עמנואל קאנט בשנת 1781 ויצא במהדורה שנייה בשנת 1787.
the critique of pure reason (, krv) by immanuel kant, first published in 1781, second edition 1787, is one of the most influential works in the history of philosophy.

בתקופה פוג'יווארה, נעשה פופולרי הבודהיזם מכת הארץ הטהורה, שהציע גאולה קלה שתביא עמה האמונה באמידה (הבודהה של גן העדן המערבי).
fujiwara art: in the fujiwara period, pure land buddhism, which offered easy salvation through belief in amida (the buddha of the western paradise), became popular.

ביקורת כוח השיפוט (בגרמנית: kritik der urteilskraft) הוא ספרו העיקרי של הפילוסוף עמנואל קאנט בשדה האסתטיקה, נקרא גם "הביקורת השלישית" (לאחר ביקורת התבונה הטהורה וביקורת התבונה המעשית).
the critique of judgment (, kdu), or in the new cambridge translation critique of the power of judgment, also known as the third critique, is a 1790 philosophical work by immanuel kant.