검색어: traçagens (포르투갈어 - 히브리어)

traçagens
מעקב

os poljes são grandes depressões fechadas onde a água emerge por nascentes na periferia e após um percurso no fundo volta a sumir-se, reaparecendo finalmente muito mais longe nos bordos dos maciços. este projecto pretende esclarecer como é que o polje de minde, a mais espectacular depressão deste tipo em portugal, concentra as águas subterrâneas que aí afluem, como as distribui até às duas maiores nascentes cársicas de portugal, alviela e almonda, qual a influência do padrão de circulação na contaminação das águas e quais as recomendações a fazer para melhorar a protecção dos recursos hídricos subterrâneos na região.ncomo nas regiões calcárias as águas subterrâneas circulam preferencialmente em condutas, é fundamental conhecer a sua distribuição, direcções de escoamento, velocidades, volumes envolvidos, eventuais confluências de águas com diferentes origens e o seu percurso até às zonas de emergência. deste modo, além da selecção de furos de captação, piezometria e medição de caudais, recorrer-se-á a técnicas espeleológicas e à realização de prospecção geofísica e traçagens. serão utilizadas as técnicas de rádio frequência – electromagnética e geo-radar (gpr), que têm mostrado bons resultados em regiões cársicas. nas traçagens serão usados em conjunto corantes fluorescentes e bacteriófagos, o que permitirá investigar várias linhas de circulação em simultâneo.
polje הם שקעים גדולים סגורים שבהם המים עולים מתוך מעיינות הפריפריה, ולאחר שעברו כברת דרך בתחתית, הם חוזרים ושוקעים ולאחר מכן הם מופיעים מחדש הרחק בגבולות של הרכס. פרויקט זה נועד להבהיר את דרכו של ה- polje אשר באזור minde, השקע המרשים ביותר מהסוג הזה בפורטוגל, אשר מרכז את מי התהום הזורמים לתוכו, וכיצד המים מופצים אל עבר שני מעיינות הקארסט הגדולים בפורטוגל, alviela ו- almonda, מהי השפעת דפוס הזרימה על זיהום מים, ומה הן ההמלצות המתחייבות לצורך שיפור ההגנה על המשאבים באזורי מי התהום. הואיל ותנועת מי התהום באזורים הקאלקארים זורמת בעיקר בתעלות, חשוב לדעת את כיוון הזרימה, המהירות, הנפח, וכן המפגש האפשרי של המים עם מקורות שונים, והדרך שלהם לקראת הופעה באזורי סיכון. לכן, בנוסף לבחירה של בורות לכידה, מדידת חלקים, מדידת היקפי זרימה, יש לנקוט בשימוש של וטכניקות אספליאולוגיות ולבצע בחינות גיאופיסיות ובדיקות איתור . אנו נשתמש בטכניקות אלקטרו-מגנטיות, בתדרי רדיו ובגיאו-מכ"ם , אשר הוכיחו תוצאות טובות באזורים של קרקע קארסית. בדיקות האיתור ייעשו במשולב עם צבעי פלואורסצנט ובקטריוגראפים, דבר אשר יסייע בתחקור של כמה כיוונים בו זמנית.