Şunu aradınız:: durezza (İtalyanca - İbranice)

durezza
קשיות

il povero parla con suppliche, il ricco risponde con durezza
תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃

l'ho abbandonato alla durezza del suo cuore, che seguisse il proprio consiglio
לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃

gesù disse loro: «per la durezza del vostro cuore egli scrisse per voi questa norma
ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

accecati nei loro pensieri, estranei alla vita di dio a causa dell'ignoranza che è in loro, e per la durezza del loro cuore
חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃

resero loro amara la vita costringendoli a fabbricare mattoni di argilla e con ogni sorta di lavoro nei campi: e a tutti questi lavori li obbligarono con durezza
וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

rispose loro gesù: «per la durezza del vostro cuore mosè vi ha permesso di ripudiare le vostre mogli, ma da principio non fu così
ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃

alla fine apparve agli undici, mentre stavano a mensa, e li rimproverò per la loro incredulità e durezza di cuore, perché non avevano creduto a quelli che lo avevano visto risuscitato
ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃

chi è come il saggio? chi conosce la spiegazione delle cose? la sapienza dell'uomo ne rischiara il volto, ne cambia la durezza del viso
מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא׃

perché io conosco la tua ribellione e la durezza della tua cervice. se fino ad oggi, mentre vivo ancora in mezzo a voi, siete stati ribelli contro il signore, quanto più lo sarete dopo la mia morte
כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃

come hai visto, i piedi e le dita erano in parte di argilla da vasaio e in parte di ferro: ciò significa che il regno sarà diviso, ma avrà la durezza del ferro unito all'argilla
ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃

ma essi tacevano. e guardandoli tutt'intorno con indignazione, rattristato per la durezza dei loro cuori, disse a quell'uomo: «stendi la mano!». la stese e la sua mano fu risanata
ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃