Şunu aradınız:: rapina (İtalyanca - İbranice)

rapina
שוד

non sanno agire con rettitudine, dice il signore, violenza e rapina accumulano nei loro palazzi
ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם׃

tale è la fine di chi si dà alla rapina; la cupidigia toglie di mezzo colui che ne è dominato
כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃

tutti avanzano per la rapina. la loro faccia è infuocata come il vento d'oriente, ammassano i prigionieri come la sabbia
כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃

gli abitanti della campagna commettono violenze e si danno alla rapina, calpestano il povero e il bisognoso, maltrattano il forestiero, contro ogni diritto
עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃

perché mi fai vedere l'iniquità e resti spettatore dell'oppressione? ho davanti rapina e violenza e ci sono liti e si muovono contese
למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃

se non opprime alcuno, restituisce il pegno al debitore, non commette rapina, divide il pane con l'affamato e copre di vesti l'ignudo
ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃

poiché io sono il signore che amo il diritto e odio la rapina e l'ingiustizia: io darò loro fedelmente il salario, concluderò con loro un'alleanza perenne
כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם׃

guai a voi, scribi e farisei ipocriti, che pulite l'esterno del bicchiere e del piatto mentre all'interno sono pieni di rapina e d'intemperanza
אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃

lasciando adunque indietro le cose circa un principe immaginate, e discorrendo quelle che son vere, dico, che tutti gli uomini, quando se ne parla, e massime i principi, per esser posti più alto, sono notati di alcune di queste qualità che arrecano loro o biasimo, o laude; e questo è che alcuno è tenuto liberale, alcuno misero, usando uno termine toscano, (perchè avaro in nostra lingua è ancor colui che per rapina desidera d’avere, e misero chiamiamo quello che si astiene dall’usare il suo) alcuno è tenuto donatore, alcuno rapace; alcuno crudele, alcuno pietoso; l’uno fedifrago, l’altro fedele; l’uno effeminato e pusillanime, l’altro feroce e animoso; l’uno umano, l’altro superbo; l’uno lascivo, l’altro casto; l’uno intero, l’altro astuto; l’uno duro, l’altro facile; l’uno grave, l’altro leggiere; l’uno religioso, l’altro incredulo, e simili. io so che ciascuno confesserà, che sarebbe laudabilissima cosa un principe trovarsi di tutte le sopraddette qualità, quelle che sono tenute buone; ma perchè non si possono avere, nè interamente osservare per le condizioni umane che non lo consentono, gli è necessario essere tanto prudente, che sappia fuggire l’infamia di quelli vizi che li torrebbono lo stato, e da quelli che non gliene tolgano, guardarsi, se egli è possibile; ma non potendosi, si può con minor rispetto lasciare andare. ed ancora...
אם נניח אפוא בקשר לנסיך לדברים שבדמיון ונדון בדברים האמיתיים, אני אומר שכל בני האדם, כשמדברים עליהם, ובמיוחד הנסיכים, משום שהם מורמים מכולם, ניכרים בכמה מן התכונות האלה שמקנות להם או גנאי או שבח; כלומר, זה נחשב לנדיב, ההוא למִיזֶרו (אם להשתמש במונח טוסקאני, כי אָבָארו בלשוננו הוא גם מי שמשתוקק לחמוס כדי שיהיה לו, ומיזרו אנו מכנים את מי שנמנע יתר על המידה מלהשתמש במה שיש לו); זה נחשב לנותן, ההוא לחמסן; זה אכזר, ההוא רחמן; אחד מפר אמון, האחר נאמן; אחד נשי ורך-לב, האחר סוער ועז-רוח; האחד אנושי, האחר מתנשא; האחד שטוף בזימה, האחר צנוע; האחד ישר-דרך, האחר ערמומי; האחד נוקשה, האחר נוח לרצות; האחד כבד-ראש, האחר קל-דעת; האחד ירא-שמים, האחר בלתי מאמין, וכדומה.