Results for astuto translation from Italian to Hebrew

con il puro ti mostri puro, con il tortuoso ti mostri astuto
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃

ora amnòn aveva un amico, chiamato ionadàb figlio di simeà, fratello di davide e ionadàb era un uomo molto astuto
ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד׃

andate dunque, informatevi ancora, accertatevi bene del luogo dove muove i suoi passi e chi lo ha visto là, perché mi hanno detto che egli è molto astuto
לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא׃

lasciando adunque indietro le cose circa un principe immaginate, e discorrendo quelle che son vere, dico, che tutti gli uomini, quando se ne parla, e massime i principi, per esser posti più alto, sono notati di alcune di queste qualità che arrecano loro o biasimo, o laude; e questo è che alcuno è tenuto liberale, alcuno misero, usando uno termine toscano, (perchè avaro in nostra lingua è ancor colui che per rapina desidera d’avere, e misero chiamiamo quello che si astiene dall’usare il suo) alcuno è tenuto donatore, alcuno rapace; alcuno crudele, alcuno pietoso; l’uno fedifrago, l’altro fedele; l’uno effeminato e pusillanime, l’altro feroce e animoso; l’uno umano, l’altro superbo; l’uno lascivo, l’altro casto; l’uno intero, l’altro astuto; l’uno duro, l’altro facile; l’uno grave, l’altro leggiere; l’uno religioso, l’altro incredulo, e simili. io so che ciascuno confesserà, che sarebbe laudabilissima cosa un principe trovarsi di tutte le sopraddette qualità, quelle che sono tenute buone; ma perchè non si possono avere, nè interamente osservare per le condizioni umane che non lo consentono, gli è necessario essere tanto prudente, che sappia fuggire l’infamia di quelli vizi che li torrebbono lo stato, e da quelli che non gliene tolgano, guardarsi, se egli è possibile; ma non potendosi, si può con minor rispetto lasciare andare. ed ancora...
אם נניח אפוא בקשר לנסיך לדברים שבדמיון ונדון בדברים האמיתיים, אני אומר שכל בני האדם, כשמדברים עליהם, ובמיוחד הנסיכים, משום שהם מורמים מכולם, ניכרים בכמה מן התכונות האלה שמקנות להם או גנאי או שבח; כלומר, זה נחשב לנדיב, ההוא למִיזֶרו (אם להשתמש במונח טוסקאני, כי אָבָארו בלשוננו הוא גם מי שמשתוקק לחמוס כדי שיהיה לו, ומיזרו אנו מכנים את מי שנמנע יתר על המידה מלהשתמש במה שיש לו); זה נחשב לנותן, ההוא לחמסן; זה אכזר, ההוא רחמן; אחד מפר אמון, האחר נאמן; אחד נשי ורך-לב, האחר סוער ועז-רוח; האחד אנושי, האחר מתנשא; האחד שטוף בזימה, האחר צנוע; האחד ישר-דרך, האחר ערמומי; האחד נוקשה, האחר נוח לרצות; האחד כבד-ראש, האחר קל-דעת; האחד ירא-שמים, האחר בלתי מאמין, וכדומה.