Usted buscó: והמלך (Hebreo - Checo)

והמלך וכל העם זבחים זבח לפני יהוה׃
při tom král a všecken lid obětovali oběti před hospodinem.

ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה׃
i ponížili se knížata izraelská i král, a řekli: spravedlivýť jest hospodin.

והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד׃
a uslyšev král david o těch všech věcech, rozhněval se náramně.

והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃
král pak david sstaral se a sešel věkem, a ačkoli jej šaty přikrývali, však nemohl se zahřívati.

והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃
ijí každého z nich ostrostí meče, i budou liškám za podíl. [ (psalms 63:12) král pak veseliti se bude v bohu, i každý, kdož skrze něho přisahá, chlubiti se bude; nebo ústa mluvících lež zacpána budou. ]

כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃
poněvadž i říkají: nemáme žádného krále, nýbrž aniž se bojíme hospodina, a král co by nám učinil?

ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃
i odpověděla žena tekoitská králi: nechť jest, pane můj králi, na mne ta nepravost, a na dům otce mého, král pak a stolice jeho ať jest bez viny.

והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃
v tom král Šalomoun zamiloval ženy cizozemky mnohé, i dceru faraonovu, i moábské, ammonitské, idumejské, sidonské a hetejské,

ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב׃
i rozmohla se bitva v ten den. král pak stál na voze proti syrským; potom umřel u večer, a tekla krev z rány do vozu.

והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב׃
král pak Šalomoun i všecko shromáždění izraelské, kteréž se k němu sešlo, obětovali s ním před truhlou ovce i voly, kteříž ani popisováni ani počítáni nebyli pro množství.

והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה׃
král také Šalomoun dal královně z sáby vedlé vší vůle její, čehož požádala, nad to, což jí Šalomoun daroval darem královským. potom se navrátila do země své ona i služebníci její.

והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו׃
král pak byl ustanovil to kníže, na jehož ruku zpoléhal, u brány. kteréhož pošlapal lid v bráně, tak že umřel, vedlé řeči muže božího, kterouž mluvil, když král k němu byl sešel.

וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃
i poslal král roboám adurama, kterýž byl nad platy, a uházel ho všecken izrael kamením až do smrti, čímž král roboám přinucen byl, aby vsedna na vůz, utekl do jeruzaléma.

והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו׃
potom král navrátil se z zahrady palácu do domu, kdež pil víno, a aman padl na lůžko, na kterémž seděla ester. i řekl král: což ještě násilé učiniti chce královně u mne v domě? a hned jakž slovo to vyšlo z úst krále, tvář amanovu zakryli.

והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו׃
protož král david poslal k sádochovi a abiatarovi kněžím, s těmito slovy: mluvte k starším judským, řkouce: proč máte býti poslední v uvedení zase krále do domu jeho? (nebo řeč všeho lidu izraelského donesla se krále o uvedení jeho do domu jeho.)