Usted buscó: morrissey (Inglés - Hebreo)

on the advice of a cousin, morrissey joined the everyman youth theatre.
בעצת בן דודו הצטרף מוריסי ללהקת התיאטרון לצעירים "everyman youth theatre".

at the end of the 1980s, morrissey met director john madden for the first time.
בסוף שנות השמונים פגש מוריסי לראשונה את הבמאי ג'ון מאדן.

by the age of 14, morrissey was one of two youth theatre members who sat on the board of the everyman theatre.
בגיל 14 היה אחד משני חברי התיאטרון הצעירים שישבו במועצת המנהלים של "everyman theatre".

marr had not believed that the guitar part was interesting enough to be developed into a song, but morrissey disagreed when he heard marr play it.
מאר לא חשב שמנגינת הגיטרה בשיר הייתה מעניינת מספיק כדי להתפתח לכדי שיר, אך מוריסי לא הסכים עם הטענה כששמע אותו מנגן אותה.

the album cover, designed by morrissey, features alain delon from the 1964 film "l'insoumis".
על עטיפת האלבום מופיעה תמונה של השחקן הצרפתי אלן דלון מתוך הסרט l'insoumis מ-1964.

dean was a hero of morrissey's, about whom the singer wrote a book called "james dean is not dead".
דין היה אחד מגיבוריו של מוריסי, עליו הוא כתב ספר בשם james dean is not dead.

morrissey researched the character of pete, a chef, by shadowing the head chef at the terrace restaurant in kensington, london and chopping vegetables in the kitchen for two hours a day.
כהכנה לתפקיד של פיט שהיה שף עקב מוריסי אחרי עבודתו של שף במסעדת " terrace restaurant" בקנזינגטון וחתך ירקות במטבח במשך שעתיים ביום.

a demo of the music for "some girls are bigger than others" was posted by marr through morrissey's letterbox in the summer of 1985.
בקיץ 1985 הניח מאר הקלטת דמו של המוזיקה מהשיר some girls are bigger than others בתיבת הדואר של מוריסי, שבתורו הוסיף למוזיקה מילים.

steven patrick morrissey (born 22 may 1959), commonly known by his last name, morrissey, or moz, is a british singer and lyricist.
סטיבן פטריק מוריסי (באנגלית: steven patrick morrissey; נולד ב-22 במאי 1959), הידוע בשם מוריסי, הוא זמר בריטי וסולנה לשעבר של להקת האינדי המצליחה הסמית'ס.

street recalled, "morrissey, johnny and i had a really good working relationship – we were all roughly the same age and into the same kind of things, so everyone felt quite relaxed in the studio".
סטריט נזכר, כי "למוריסי, לג'וני ולי היו יחסי עבודה טובים – שלושתנו היינו בערך באותו גיל ואהבנו את אותם דברים, אז כולם הרגישו די רגועים באולפן".