検索ワード: aristotelian (英語 - ヘブライ語)

much of the work is presented from an aristotelian perspective.
חלק ניכר מעבודתם מוצג מנקודת מבט אריסטוטלית.

he was president of the aristotelian society from 1959 to 1960.
הוא היה נשיאה של החברה האריסטוטלית מ-1959 עד 1960.

* “recognition”, supplement to the proceedings of the aristotelian society, vol.
* “recognition”, supplement to the proceedings of the aristotelian society, vol.

therefore, to the aristotelian trained scientists of pascal's time, a vacuum was an impossibility.
לפיכך, למדענים חדורי המסורת האריסטוטלית בני תקופתו של פסקל, ואקום לא היה בגדר האפשר.

===natural place===the aristotelian explanation of gravity is that all bodies move toward their natural place.
התאוריה של אריסטו לגבי כבידה גרסה שכל הגופים נעים לעבר מקומם הטבעי.

the medieval followers of aristotle, in the islamic world and then in christian europe, tried to make sense of the lunar spots in aristotelian terms.
חסידיו של אריסטו בימי הביניים, בעולם האיסלאמי ואחר כך באירופה הנוצרית, ניסו לתת משמעות לכתמים על הירח במונחים אריסטוטוליים.

this was based on the aristotelian notion that creation was a thing of substance, whether visible or invisible; and that this substance was forever in motion.
זה התבסס על הרעיון האריסטוטלי שבריאה הייתה סוג של חומר, נראה או בלתי-נראה; ושהחומר היה תמיד בתנועה.

(1927), "facts and propositions," "aristotelian society supplementary volume 7", 153–170.
(1927), "facts and propositions," "aristotelian society supplementary volume 7", 153–170.

hibat allah abu'l-barakat al-baghdaadi (1080–1165) wrote "al-mu'tabar", a critique of aristotelian physics where he negated aristotle's idea that a constant force produces uniform motion, as he realized that a force applied continuously produces acceleration, a fundamental law of classical mechanics and an early foreshadowing of newton's second law of motion.(cf.
אבו אל-ברכאת היבת אללה אבן מלכא אל-בגדאדי (1165-1080) כתב מסה ביקורתית על הפיזיקה האריסטוטלית שכותרתה "אל-מוטאבר", שבה הוא שלל את הרעיון של אריסטו על פיו כוח קבוע יוצר תנועה אחידה, כיוון שקלט שכוח המופעל באופן רציף מייצר תאוצה, חוק יסודי של המכניקה הקלאסית שהקדים את החוק השני של ניוטון.