検索ワード: להשיב (ヘブライ語 - チェコ語)

ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
i nemohli jemu na to odpovědíti.

ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי׃
i řekla ester, aby zase oznámili mardocheovi:

להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃
aby odvrátil duši jeho od jámy, a aby osvícen byl světlem živých.

ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו׃
a nemohl k tomu nic více odpovědíti abnerovi, proto že se ho bál.

להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃
aťbych v známost uvedl jistotu řečí pravých, tak abys vynášeti mohl slova pravdy těm, kteříž by k tobě poslali?

אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך׃
bratří moji jste, kost má a tělo mé jste; proč tedy máte býti poslední v uvedení zase krále?

ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר׃
porazil též david hadadezera syna rohobova, krále soba, když byl vytáhl, aby rozšířil končiny své až k řece eufraten.

והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
on jsa milosrdný, odpouštěl nepravosti jejich, a nezahladil jich; častokrát odvracel hněv svůj, a nevzbuzoval vší zůřivosti své.

ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃
král pak zarmoutiv se velmi, pro přísahu a pro spoluhodovníky nechtěl jí oslyšeti.

כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש׃
nebo aj, hospodin v ohni přijde, a jako vichřice budou vozové jeho, aby vypustil v prchlivosti hněv svůj, a žehrání své v plameni ohně.

ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים׃
Řekl mardocheus, aby zase oznámeno bylo esteře: nemysl sobě, abys zachována býti mohla v domě královském ze všech Židů.

באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃
v plameni ohně, kterýž pomstu uvede na ty, jenž neznají boha a neposlouchají evangelium pána našeho jezukrista,

נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃
proroci tvoji předpovídali tobě lživé a ničemné věci, a neodkrývali nepravosti tvé, aby odvrátili zajetí tvé, ale předpovídali tobě těžkosti, oklamání a vyhnání.

הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃
zdaliž má odplacováno býti za dobré zlým, že mi jámu kopají? rozpomeň se, že jsem se postavoval před oblíčejem tvým, abych se přimlouval k jejich dobrému, a odvrátil prchlivost tvou od nich.

לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃
abych vzebral kořisti, a rozchvátal loupeže, obraceje ruku svou proti pouštěm již osazeným, a proti lidu zase shromážděnému z národů, zacházejícímu s dobytkem a jměním, bydlejícím u prostřed země.

ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃
ty vyslýchej s nebe, a rozeznej i rozsuď služebníky své, mstě nad bezbožným, obraceje usilování jeho na hlavu jeho, a ospravedlňuje spravedlivého, odplacuje mu podlé spravedlnosti jeho.

ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה׃
Řekl, pravím, jeremiáš prorok: amen, učiniž tak hospodin. potvrdiž hospodin slov tvých, kteráž jsi prorokoval o navrácení nádobí domu hospodinova, a všech zajatých z babylona na místo toto.

ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם׃
když pak přijel roboám do jeruzaléma, shromáždil dům judův a beniaminův, sto a osmdesáte tisíc výborných bojovníků, aby bojovali proti izraelovi, a aby zase obráceno bylo království k roboámovi.

והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו׃
protož král david poslal k sádochovi a abiatarovi kněžím, s těmito slovy: mluvte k starším judským, řkouce: proč máte býti poslední v uvedení zase krále do domu jeho? (nebo řeč všeho lidu izraelského donesla se krále o uvedení jeho do domu jeho.)

ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל׃
odpovídajíce pak muži izraelští mužům judským, řekli: deset dílů máme v králi, a protož i v davidovi máme více nežli vy. pročež tedy málo jste nás sobě vážili? zdaliž jsme my prvé o to nemluvili, abychom zase přivedli krále svého? ale tvrdší byla řeč mužů judských nad řeč mužů izraelských.