Usted buscó: במצור (Hebreo - Español)

אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃
recoge del suelo tu equipaje, tú que habitas en un lugar bajo asedio

ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃
la ciudad estuvo sitiada hasta el año 11 del rey sedequías

בעת ההיא עלה עבדי נבכדנאצר מלך בבל ירושלם ותבא העיר במצור׃
en aquel tiempo los servidores de nabucodonosor, rey de babilonia, subieron contra jerusalén; y la ciudad fue sitiada

כה אמר סנחריב מלך אשור על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם׃
"así ha dicho senaquerib, rey de asiria: ¿en qué confiáis vosotros que permanecéis sitiados en jerusalén

הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם׃
"he aquí, yo haré de jerusalén una copa de vértigo para todos los pueblos de alrededor. pero también será contra judá durante el asedio contra jerusalén

מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃
para no compartir con ninguno de ellos la carne de sus hijos que él se comerá. porque nada le habrá quedado, debido al asedio y a la angustia con que te angustiará tu enemigo en todas tus ciudades

ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃
hasta la placenta que sale de entre sus piernas, y los hijos que dé a luz, se los comerá a escondidas, debido a que faltará todo por causa del asedio y la angustia con que tu enemigo te oprimirá en tus ciudades

ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל׃
y tú, toma una plancha de hierro y ponla como muro de hierro entre ti y la ciudad. luego afirma tu rostro contra ella, y quedará bajo asedio. tú la asediarás; es una señal para la casa de israel

כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃
"cuando sities mucho tiempo alguna ciudad para combatir contra ella, a fin de tomarla, no destruyas su arboleda alzando en ella el hacha, porque de ella podrás comer. no la cortarás; pues, ¿acaso los árboles del campo son hombres para que vengan ante ti con asedio