Usted buscó: האופרות (Hebreo - Inglés)

שיבתו לפראג הובילה ליצירת כמה מן האופרות שלו.
his return to prague led to the production of several of his operas.

ברבות מן האופרות הללו עבד עם המשורר כריסטיאן פליקס וייסה.
in many of these operas he collaborated with the poet christian felix weiße.

אני רואה בה את אחת האופרות הנהדרות ביותר שנוצרו ביום מן הימים.
i regard it as one of the greatest operas ever created".

הם החלו לפרסם את הליבריות של האורטוריות כמו את אלה של האופרות פרי עטם.
they began to publish the librettos of their oratorios as they did for their operas.

סאקראטי כתב לתיאטרו נוביסימו בונציה ויצא לסיורי הופעות עם האופרות שלו ברחבי איטליה.
he wrote for the teatro novissimo in venice as well as touring his operas throughout italy.

הצעד הגדול הבא היה מעבר לרומא ב-1722, לשם הביאו האופרות שלו את הסגנון החדש.
in 1722 he moved to rome, where he introduced his operas' new style.

האופרות האלה, שנכתבו בקו התפר בין שתי המאות, שייכות למעשה לעולם האופרה הרומנטית של העבר.
these operas, written on the border between two centuries, rather belong to the world of the romantic opera of the past.

פולנק כתב כמה מן האופרות, המעטות מאוד, שזכו לקהל מאזינים בינלאומי נרחב מאז מלחמת העולם השנייה.
poulenc wrote some of the very few operas since the second world war to win a wide international audience.

ובר התרעם על השליטה ללא מצרים של האופרות האיטלקיות של רוסיני באירופה, ורצה לבסס סגנון אופרה גרמני ייחודי.
weber resented the europe-wide dominance of the italian operas of rossini and wanted to establish a uniquely german style of opera.

שלישית, בתקופת כהונתו גילה אדלר עניין ער בפיתוח קשרים איתנים יותר עם במאי אופרה, בניסיון לחזק את היסודות הדרמטיים והתיאטרליים של האופרות.
thirdly, a characteristic of the adler years was his interest in developing stronger connections to opera stage directors in an attempt to strengthen the dramatic and theatrical elements of the works.

כתביו מקיפים מגוון רחב של נושאים, בהם פוליטיקה, פילוסופיה וניתוחים מעמיקים (ואף סותרים) של האופרות שלו.
his writings covered a wide range of topics, including autobiography, politics, philosophy, and detailed analyses of his own operas.

צ'ימרוזה עבד עד לרגע האחרון של חייו, ואחת מן האופרות שלו, "ארטמיזיה", נשארה לא-גמורה במותו.
he worked until the last moment of his life, and one of his operas, "artemizia", remained unfinished at his death.

הוא כיהן במשרת מנהל מוזיקלי בלונדון עד 1786 והעלה שם חמש מן האופרות שלו עצמו וגרסאות חלופיות של יצירות מאת מלחינים אחרים, כגון "אורפאו" של גלוק עם מוזיקה משלימה מאת יוהאן כריסטיאן באך והנדל.
he was engaged as musical director in london until 1786, where he performed five of his own operas and alternative versions of work by other composers; for example, gluck's "orfeo ed euridice" with supplementary music by johann christian bach and händel.

בין הקלטות אלה קובץ תקליטורים בקופסה, המכיל כל אריה לטנור שג'וזפה ורדי כתב מימיו, ביניהן כמה גרסאות המבצועות לעתים רחוקות, בשפות שונות מן האופרות המקוריות, שוורדי כתב להצגות ספציפיות.
among these recordings is a boxed set of every tenor aria verdi ever wrote, including several rarely performed versions, in different languages from the original operas, which verdi wrote for specific performances.

האופרות של קאוואלי מספקות את הדוגמה היחידה להתפתחות מוזיקלית רציפה של מלחין יחיד בסוגה יחידה, בתקופה שמראשית המאה ה-17 עד סופה בוונציה - תקופה שממנה שרדו רק אופרות ספורות של מלחינים אחרים (מונטוורדי, למשל, ואנטוניו צ'סטי).
cavalli's operas provide the only example of a continuous musical development of a single composer in a single genre from the early to the late 17th century in venice — only a few operas by others (e.g., monteverdi and antonio cesti) survive.