Sie suchten nach: הדלת (Hebräisch - Tschechisch)

הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃
dvéře se obracejí na stežejích svých, a lenoch na lůži svém.

בבית של מילדרד אף אחד לא פתח את הדלת.
ani u manrique doma jim nikdo neotevřel.

עמדתי בתוך הדירה שלי ולא פתחתי את הדלת.
nehybně jsem stála v bytě za zavřenými dveřmi.

ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃
a když všel tam, zavřel dvéře před oběma, a modlil se hospodinu.

אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃
já jsem dveře. skrze mne všel-li by kdo, spasen bude, a vejde i vyjde, a pastvu nalezne.

ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת׃
a tak odešla od něho a zavřela dvéře za sebou a za syny svými. oni podávali jí, a ona nalévala.

ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס׃
jezábel pak sežerou psi na poli jezreel, a nebude, kdo by ji pochoval. a rychle otevřev dvéře, utekl.

ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי׃
a vejda, zavři za sebou dvéře i za syny svými, a nalévej do všech těch nádob, a kteráž bude plná, rozkážeš ji odstaviti.

ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה׃
ale zavolav mládence, kterýž mu přisluhoval, řekl: vyveď hned tuto ode mne ven, a zamkni dvéře po ní.

ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים׃
a oboje dvéře byly z dříví jedlového. na dvě strany jedny dvéře otvíraly se, též na dvě strany druhé dvéře se otvíraly.

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃
pamětné pak znamení své za dvéře a za veřeje stavíš, když ode mne, odkryvši se, vstupuješ, a rozšiřuješ lože své, činíc je prostrannější víc než pohané; miluješ lože jejich, kdež místo oblíbíš.

ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה׃
a vezma nádobku oleje, vyleješ na hlavu jeho a díš: toto praví hospodin: pomazuji tebe za krále nad izraelem. a hned otevra dvéře, utec a nemeškej se.

והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃
totiž když vejde hospodář, a zavře dveře, a počnete vně státi a tlouci na dveře, řkouce: pane, pane, otevři nám, a on odpovídaje, díť vám: neznám vás, odkud jste:

המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו׃
a když očerstvili srdce své, aj, muži města toho, muži nešlechetní, obklíčivše dům, tloukli na dvéře a mluvili tomu muži starci, hospodáři domu, řkouce: vyveď muže toho, kterýž všel do domu tvého, abychom ho poznali.

ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו׃
(elizeus pak seděl v domě svém, a starší s ním seděli.) i poslal jednoho z přístojících svých, a prvé než přišel posel ten k němu, již byl řekl starším: nevíte-liž, že poslal ten syn vražedlníkův, aby sťal hlavu mou? Šetřtež, když by vcházel ten posel, zavřete dvéře a odstrčte jej ode dveří. zdaliž i dusání noh pána jeho není za ním?